במשפט אחד
כדי לעבור לחו״ל לא חייבים דרכון זר. מי שיש לו דרכון ישראלי בלבד צריך היתר שהייה לפי מטרה, וברוב המדינות יש כמה סוגים: עבודה אצל מעסיק מקומי, עבודה מרחוק (ויזת נווד דיגיטלי), הכנסה פסיבית או פנסיה, השקעה, לימודים ואיחוד משפחה. לשם המחשה, בשנת 2026 נדרשת בקפריסין הכנסה נטו של 3,500 אירו בחודש לפחות במסלול הנווד הדיגיטלי (מחלקת ההגירה של קפריסין). בפורטוגל נדרשת הכנסה של פי ארבעה משכר המינימום, כלומר 3,680 אירו בחודש (משרד החוץ הפורטוגלי). ביוון נדרשים 3,500 אירו נטו (חוק ההגירה היווני 5038/2023). מעמד במדינה החדשה אינו מנתק מאליו את תושבות המס בישראל, וגם לא את התושבות בביטוח הלאומי.
מה ההבדל בין ביקור, היתר שהייה ואזרחות?
הדרכון הישראלי מאפשר להיכנס לא מעט מדינות בלי ויזה מראש, אבל רק לביקור. במדינות אזור שנגן, למשל, הביקור מוגבל ל־90 יום בכל תקופה של 180 יום, לפי מדיניות הוויזות של האיחוד האירופי. ביקור כזה אינו מתיר עבודה ואינו מקנה זכות לגור במדינה. מערכת ETIAS, אישור הנסיעה האלקטרוני שהאיחוד האירופי מתכנן לפטורים מוויזה, עדיין לא פועלת נכון לנובמבר 2026. מועד ההפעלה יפורסם מראש.
מי שרוצה לגור במדינה זרה צריך היתר שהייה, ובאירופה מכנים אותו לרוב residence permit. ההיתר ניתן למטרה מסוימת, לתקופה מוגבלת ובתנאים מסוימים, למשל הכנסה מינימלית, ביטוח בריאות, איסור לעבוד אצל מעסיק מקומי או חובה לשהות מספר ימים בשנה. אחרי כמה שנים של שהייה חוקית, מדינות רבות מאפשרות לבקש תושבות קבע ובהמשך אזרחות. זו דרך ארוכה, והכללים שלה משתנים.
לכן השאלה הנכונה איננה ״איך משיגים דרכון״ אלא ״איזו מטרה מתאימה לי, ובאיזו מדינה היא פתוחה לישראלים״. מי שזכאי לאזרחות אירופית מכוח מוצא, למשל אוסטרית או פורטוגלית, נמצא במסלול אחר. על כך יהיו מדריכים נפרדים.
אילו מסלולים פתוחים לישראלים בלי דרכון זר?
בכל מדינה הכללים שונים, אבל המסלולים עצמם חוזרים כמעט בכל מקום:
- עבודה: חוזה עם מעסיק במדינה החדשה, או היתר לחיפוש עבודה למקצועות מבוקשים;
- עבודה מרחוק: ויזת נווד דיגיטלי למי שמועסק בחו״ל או נותן שירותים ללקוחות מחוץ למדינה;
- הכנסה פסיבית ופרישה: היתר למי שמתפרנס מפנסיה, משכירות, מדיבידנדים או מחסכונות, בלי לעבוד במדינה;
- השקעה, שמכונה לעיתים ״גולדן ויזה״: היתר בתמורה להשקעה בנדל״ן, בקרנות או בעסק מקומי;
- לימודים: היתר סטודנט במוסד מוכר, לפעמים עם אפשרות להישאר אחרי סיום הלימודים;
- משפחה ובן או בת זוג: הצטרפות לבן או בת זוג שהם אזרחים או תושבים חוקיים במדינה.
יש גם מסלולים ליזמים, לחוקרים, לאנשי דת ולספורטאים. הם פחות נפוצים, ולא נעסוק בהם כאן.
מסלול עבודה: איך עוברים עם משרה?

המסלול הכי יציב הוא בדרך כלל חוזה עבודה במדינה היעד. המעסיק מגיש בקשה או מצרף מסמכים, ומקבלים היתר שמקושר למשרה. החיסרון הוא התלות: אם החוזה מסתיים, יש לבדוק מה קורה להיתר.
בגרמניה, למשל, מסלול הכרטיס הכחול של האיחוד האירופי (EU Blue Card) מיועד לבעלי השכלה אקדמית עם הצעת עבודה מעל רף שכר שמתעדכן כל שנה. יש גם כרטיס ההזדמנויות (Opportunity Card), שמאפשר להגיע לגרמניה ולחפש עבודה מוסמכת. מקבלים אותו בזכות הכשרה מוכרת או בשיטת נקודות. צריך להוכיח מימון עצמי לתקופת החיפוש, וב־2026 הדרישה היא חשבון חסום עם 1,091 אירו נטו לכל חודש, או כתב התחייבות.
בהולנד יש מסלול מהגר מיומן (Highly skilled migrant), שבו המעסיק צריך להיות ״נותן חסות מוכר״ אצל רשות ההגירה IND, והשכר צריך לעבור רף שמתעדכן. בארצות הברית ישראלים זכאים, מ־1 במאי 2019, לוויזת E-2 למשקיעים ממדינות אמנה. היא מיועדת למי שמשקיע בעסק אמריקאי פעיל ומנהל אותו. יש גם ויזות עבודה כמו H-1B ו־L-1, שתלויות במעסיק.
כאן עורך דין הגירה במדינת היעד שווה את שכרו, בעיקר כשמשרה, שכר וסוג החוזה צריכים להתאים בדיוק להגדרות.
ויזת נווד דיגיטלי: עבודה מרחוק מהמדינה החדשה
זה המסלול שהכי הרבה ישראלים שואלים עליו. מי שעובד מרחוק כשכיר אצל מעסיק בחו״ל, או כעצמאי עם לקוחות מחוץ למדינת היעד, יכול לקבל היתר שהייה בלי לעבוד בשוק המקומי. התנאים העיקריים חוזרים בכל המדינות: הכנסה מינימלית, הוכחה שהעבודה מרחוק אמיתית ונמשכת, ביטוח בריאות ותעודת יושר.
- קפריסין: הכנסה חודשית נטו של 3,500 אירו לפחות, ותקרה של 500 היתרים, לפי מחלקת ההגירה. פירוט במדריך הרילוקיישן לקפריסין;
- פורטוגל: הכנסה ממוצעת בשלושת החודשים האחרונים של פי ארבעה משכר המינימום, כלומר 3,680 אירו ב־2026, לפי פורטל הוויזות של משרד החוץ. פירוט במדריך הרילוקיישן לפורטוגל;
- יוון: 3,500 אירו בחודש, נטו אחרי מס כשמדובר בשכיר, ותוספת של 20% לבן או בת זוג ו־15% לכל ילד, לפי סעיף 68 לחוק ההגירה. פירוט במדריך הרילוקיישן ליוון;
- ספרד: ויזת ״עבודה מרחוק בינלאומית״, עם הכנסה של 200% משכר המינימום הספרדי ודרישה לתואר או לניסיון מקצועי, לפי פורטל התוכנית הממשלתי;
- תאילנד: ויזת DTV, למשל בקטגוריית Workcation, דורשת יתרה של 500,000 באט לפחות. הוויזה תקפה לחמש שנים, עם שהייה של עד 180 יום בכל כניסה, לפי שגרירות תאילנד. ישראלים מגישים דרך הנציגות התאילנדית שמשרתת אותם.
נקודה שרבים מפספסים: ויזת נווד היא היתר הגירה, לא הסדר מס. מי שגר במדינה יותר מחצי שנה עלול להיות תושב מס שם, וזה עשוי להשפיע גם על המעסיק בחו״ל. כדאי לברר עם רואה חשבון לפני שחותמים על חוזה שכירות.
הכנסה פסיבית ופרישה: מסלול למי שלא עובד במדינה
המסלולים האלה מתאימים לפנסיונרים, למי שמתפרנס משכירות או מהשקעות, ולפעמים למי שיש לו חסכונות גדולים. ההיתר בדרך כלל אוסר לעבוד במדינה, ודורש להוכיח הכנסה קבועה, לא רק יתרה חד־פעמית.
- פורטוגל (D7): ויזה לפנסיונרים ולמי שחי מהכנסה עצמית. רף אמצעי הקיום מבוסס על שכר המינימום, 920 אירו בחודש ב־2026. מבוגר נוסף מוסיף 50% ממנו, וכל ילד מוסיף 30%, לפי משרד החוץ הפורטוגלי;
- יוון (FIP): היתר לבעלי אמצעים עצמאיים, עם הכנסה של 3,500 אירו בחודש לפחות, ותוספת של 20% לבן או בת זוג ו־15% לכל ילד, לפי ההחלטה המשותפת של השרים, ΦΕΚ Β׳ 5223/2024. ההיתר ניתן לשלוש שנים ואינו מתיר עבודה ביוון;
- קפריסין (קטגוריה F): היתר למי שיש לו הכנסה מובטחת מחוץ לקפריסין. הסכומים שבאתר הרשמי נראים ישנים, ולכן יש לאמת מול המחלקה את הרף שמיושם בפועל. ההסבר המלא נמצא במדריך לקפריסין.
פנסיה מישראל, קצבה מביטוח הלאומי או שכר דירה מנכס בארץ יכולים להיחשב הכנסה לצורך המסלולים האלה, אבל צריך להוכיח אותם במסמכים רשמיים, מתורגמים ולפעמים עם אפוסטיל. ההכנסות האלה ממשיכות להשפיע גם על המס בישראל.
השקעה וגולדן ויזה: מה עדיין פתוח?
בשנים האחרונות מדינות רבות צמצמו את מסלולי ההשקעה, בעיקר את מסלולי הנדל״ן. ״גולדן ויזה״ שעבדה לפני שלוש שנים לא בהכרח קיימת היום. בין הדוגמאות העדכניות:
- יוון: מסלול הנדל״ן עדיין קיים. מאז התיקון של 2024, הרף הוא 800,000 אירו באטיקה, בסלוניקי, במיקונוס, בסנטוריני ובאיים שיש בהם יותר מ־3,100 תושבים, ו־400,000 אירו בשאר המדינה, ונכס בנוי צריך להיות בשטח של 120 מ״ר לפחות. רף של 250,000 אירו נשאר רק להסבת נכס שאינו למגורים לשימוש למגורים, או לשיקום מבנה לשימור, לפי חוזר משרד ההגירה;
- פורטוגל: מ־2023 ההשקעה אינה יכולה להיות בנדל״ן, ישירות או בעקיפין. נשארו בין השאר יצירת עשרה מקומות עבודה, השקעה של 500,000 אירו בקרנות לא־נדל״ניות, במחקר או בהקמת חברה, ו־250,000 אירו בתרבות ובמורשת;
- קפריסין: היתר הגירה למשקיעים, עם השקעה של 300,000 אירו לפחות והכנסה שנתית מובטחת, לפי מחלקת ההגירה;
- ספרד: מסלול ההשקעה בנדל״ן בוטל ב־3 באפריל 2025, ובקשות חדשות כבר לא מתקבלות.
במסלולי השקעה הסכום הוא רק חלק מהעלות. יש מסים על רכישה, שכר טרחת עורך דין, בדיקות נאותות של מקור הכספים, וחובת החזקה בהשקעה לאורך שנים. לפני העברת כסף, כדאי לקבל חוות דעת מעורך דין מקומי עצמאי, שאינו מקבל עמלה מהמוכר או מהקרן.
לימודים: דרך כניסה, לא רק תואר
היתר סטודנט ניתן למי שהתקבל למוסד מוכר ויכול להוכיח מימון לשכר הלימוד ולמחיה. במקומות רבים ההיתר מגביל את שעות העבודה, ובחלק מהמדינות אפשר להישאר אחרי סיום הלימודים כדי לחפש עבודה. הכללים שונים מאוד בין מדינות ובין סוגי תוכניות, ולכן יש לבדוק אותם בדף הרשמי של המדינה ושל המוסד.
משפחה ובן או בת זוג
מי שבן או בת הזוג שלו הם אזרחים של מדינה באיחוד האירופי, יכול בדרך כלל להצטרף אליהם במסגרת כללי התנועה החופשית, וזה מסלול פשוט יחסית. איחוד משפחות עם תושב שאינו אזרח, למשל בעל ויזת עבודה, תלוי בכללים של כל מדינה ובסוג ההיתר שלו. במסלולי נווד דיגיטלי והכנסה פסיבית, בני המשפחה מצטרפים בדרך כלל כתלויים, ולעיתים קרובות בלי זכות לעבוד במדינה.
טבלת השוואה: מדינות לדוגמה ומסלולים
הטבלה מציגה רק מסלולים שבדקנו מול מקור רשמי בנובמבר 2026. היא לא מכסה את כל האפשרויות, והסכומים מתעדכנים.
| מדינה | עבודה | עבודה מרחוק | הכנסה פסיבית | השקעה |
|---|---|---|---|---|
| קפריסין | העסקה בחברה מקומית או בינלאומית | נווד דיגיטלי, 3,500 אירו נטו בחודש | קטגוריה F | תקנה 6(2), 300,000 אירו לפחות |
| פורטוגל | D1, ו־D3 לפעילות מוסמכת | D8, פי 4 משכר המינימום (3,680 אירו) | D7, לפי שכר המינימום (920 אירו) | ללא נדל״ן; קרנות, מחקר, עסק, תרבות |
| יוון | היתרי עבודה לפי מעסיק | נווד דיגיטלי, 3,500 אירו נטו בחודש | FIP, 3,500 אירו בחודש | נדל״ן: 250,000, 400,000 או 800,000 אירו |
| ספרד | היתרי עבודה לפי מעסיק | עבודה מרחוק בינלאומית, 200% משכר המינימום | קיים מסלול, לא נבדק כאן | מסלול הנדל״ן בוטל ב־2025 |
| גרמניה | EU Blue Card, וכרטיס ההזדמנויות לחיפוש עבודה | אין מסלול נווד ייעודי שבדקנו | לא נבדק | לא נבדק |
| הולנד | מהגר מיומן דרך מעסיק מוכר | אין מסלול נווד ייעודי שבדקנו | לא נבדק | לא נבדק |
| תאילנד | היתר עבודה דרך מעסיק | DTV, יתרה של 500,000 באט | LTR לבעלי אמצעים (לא פורט כאן) | LTR (לא פורט כאן) |
| ארצות הברית | H-1B, L-1 ואחרות, דרך מעסיק | אין מסלול נווד | אין מסלול ייעודי | E-2, פתוחה לישראלים מ־2019 |
״לא נבדק״ לא אומר שאין מסלול. זה אומר שלא אימתנו אותו כאן ממקור רשמי. בתאילנד, למשל, מסלול LTR כולל כמה קטגוריות שהתנאים שלהן מפורטים באתר הרשמי.
מה קורה מול ישראל כשעוברים?
המעבר עצמו לא משנה את המעמד בישראל. יש שלושה נושאים נפרדים שצריך לבדוק:
תושבות מס. תושבות המס בישראל נקבעת לפי מבחן מרכז החיים ולפי חזקות הימים שבפקודת מס הכנסה, ולא לפי מה שכתוב בהיתר הזר. מי שעובר עשוי להישאר תושב ישראל לצורכי מס בשנה הראשונה ואף יותר. ביום הניתוק עשוי לחול מס יציאה על נכסים כמו מניות ואופציות. פירוט במדריך ניתוק תושבות המס בישראל.
ביטוח לאומי. בחמש השנים הראשונות בחו״ל נשארים בדרך כלל תושבים לעניין ביטוח לאומי, אלא אם מבקשים הפסקה ומוכיחים ניתוק. ישראל חתומה על אמנות ביטוח סוציאלי רק עם חלק מהמדינות. ברשימה הרשמית של המוסד לביטוח לאומי מופיעות בין השאר גרמניה, הולנד, איטליה ובריטניה, ואילו קפריסין, פורטוגל, יוון, ספרד וארצות הברית אינן מופיעות בה כמדינות עם אמנה רחבה. פירוט במדריך ביטוח לאומי במעבר לחו״ל.
אמנת מס. אמנה למניעת כפל מס קובעת איזו מדינה ממסה איזו הכנסה. יש לישראל אמנות כאלה עם מדינות רבות, אבל לא עם כולן. את הרשימה בודקים במאגר הרשמי של משרד האוצר, ואת ההשלכות על המקרה שלכם מבררים עם רואה חשבון שמכיר את שתי המדינות.
איך בוחרים מסלול? סדר עבודה מעשי
- מגדירים מאיפה תגיע הפרנסה: משרה מקומית, עבודה מרחוק, הכנסה פסיבית או הון להשקעה. זה מצמצם את הרשימה יותר מכל שיקול אחר;
- בוחרים שתיים או שלוש מדינות שבהן המסלול המתאים פתוח לישראלים, ובודקים את התנאים בדף הרשמי, לא בפוסט ישן;
- מחשבים אם עומדים ברף ההכנסה גם עם המשפחה, כי יש מדינות שמוסיפות דרישה לכל בן משפחה;
- בודקים מול רואה חשבון מה קורה בישראל: תושבות מס, מס יציאה וביטוח לאומי;
- מכינים מסמכים: דרכונים בתוקף, תעודת יושר, תעודות לידה ונישואין, אישורי הכנסה, תרגומים ואפוסטיל לפי הדרישה;
- מגישים בקשה בנציגות של המדינה או דרכה, לפי ההנחיות, ורק אחרי האישור חותמים על התחייבויות ארוכות.

רוב הטעויות קורות בשלב 4: אנשים מקבלים ויזה, עוברים, ורק אחרי שנה מגלים שהם עדיין תושבי מס בישראל או שהם חייבים דמי ביטוח. כדאי לעשות את הבדיקה הזו לפני הטיסה.
שאלות נפוצות
אפשר לעבור לגור באירופה עם דרכון ישראלי בלבד?
כן, אבל לא על סמך הדרכון לבד. הדרכון מאפשר ביקור במדינות שנגן עד 90 יום בכל תקופה של 180 יום. כדי לגור במדינה צריך היתר שהייה לפי מטרה, כמו עבודה, עבודה מרחוק, הכנסה פסיבית, השקעה, לימודים או משפחה.
מהו המסלול הנפוץ ביותר לישראלים שעובדים מרחוק?
ויזת נווד דיגיטלי. בשנת 2026 נדרשת הכנסה נטו של 3,500 אירו בחודש בקפריסין, 3,500 אירו ביוון לפי חוק ההגירה היווני, ו־3,680 אירו בפורטוגל לפי רף של פי ארבעה משכר המינימום. העבודה צריכה להיות למעסיק או ללקוחות מחוץ למדינת היעד.
האם עדיין אפשר לקבל גולדן ויזה בקניית דירה?
ביוון כן. מאז 2024 הרף הוא 800,000 אירו באזורים המבוקשים ו־400,000 אירו בשאר המדינה, ונכס בנוי צריך להיות בשטח של 120 מ״ר לפחות. רף של 250,000 אירו נשאר רק להסבה למגורים או לשיקום מבנה לשימור. בפורטוגל השקעה בנדל״ן לא מזכה מ־2023, ובספרד המסלול בוטל ב־3 באפריל 2025.
איזו מדינה הכי קלה לישראלים בלי אזרחות זרה?
אין תשובה אחת. המדינה הכי קלה היא זו שבה אתם עומדים בתנאי המסלול: משרה בגרמניה או בהולנד, עבודה מרחוק בקפריסין, ביוון או בפורטוגל, הכנסה פסיבית בפורטוגל או ביוון. כדאי להתחיל ממקור הפרנסה ולא משם המדינה.
האם מעבר לחו״ל עם היתר שהייה מנתק את תושבות המס בישראל?
לא אוטומטית. תושבות המס בישראל נקבעת לפי מבחן מרכז החיים וחזקות הימים, ולא לפי ההיתר הזר. ייתכן שתישארו תושבי ישראל לצורכי מס, וביום הניתוק עשוי לחול מס יציאה.
האם צריך עורך דין כדי לקבל ויזה?
לא תמיד. אפשר להגיש לבד בחלק מהמסלולים, אבל עורך דין הגירה עוזר כשהתנאים מורכבים, כשיש משפחה או כשמדובר בהשקעה. בנושאי מס, רואה חשבון שמכיר את ישראל ואת מדינת היעד חוסך טעויות יקרות.
מקורות
- מחלקת ההגירה של קפריסין, Digital nomads and family members, והיתרי הגירה למשקיעים.
- משרד החוץ של פורטוגל, Means of subsistence וResidency – Necessary documentation.
- סוכנות ההגירה של פורטוגל AIMA, Autorização de Residência para Investimento.
- יוון, חוק 5038/2023 (קוד ההגירה), סעיפים 68, 100 ו־163; החלטת שרים 225679/2024, ΦΕΚ Β׳ 5223/2024; חוזר משרד ההגירה על השקעה בנדל״ן, ספטמבר 2024.
- ספרד, פורטל PRIE: עבודה מרחוק בינלאומית; הודעת ממשלת ספרד על סיום הגולדן ויזה.
- גרמניה, Make it in Germany: Opportunity Card וEU Blue Card.
- הולנד, IND: Highly skilled migrant.
- תאילנד, שגרירות תאילנד: Destination Thailand Visa; Long-Term Resident Visa.
- משרד החוץ האמריקאי, Treaty Countries.
- האיחוד האירופי, Visa policy וETIAS.
- המוסד לביטוח לאומי, האמנות הקיימות וענפי הביטוח הכלולים בהן.
- משרד האוצר, אמנות למניעת כפל מס, ומאגר הסכמים בינלאומיים.
המידע במדריך הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או פיננסי. לפני כל צעד כדאי לבדוק את הנסיבות האישיות מול בעל מקצוע מוסמך. לפרטים: תקנון ותנאי שימוש.




