ניתוק תושבות מס בישראל: המדריך המלא

מבט מחלון מטוס על חוף הים התיכון בשעת שקיעה, ברגע העזיבה שקשור לשאלת ניתוק תושבות מס בישראל

במשפט אחד

ניתוק תושבות מס הוא המועד שממנו אתם חדלים להיות תושבי ישראל לצורכי מס הכנסה. מאותו מועד ישראל ממסה אתכם, ככלל, רק על הכנסות שמקורן בישראל. אין כאן כפתור ״הודעה על עזיבה״ שמאשר את המעמד מראש. התושבות נקבעת לפי העובדות, בראשן מבחן מרכז החיים, ולצדו חזקות לפי ימי שהייה. מי שטוען שאינו תושב אף שמתקיימת בו חזקת ימים מצרף לדוח השנתי טופס 1348. הטופס עצמו אינו אישור ניתוק. ביום שלפני הניתוק עשוי לחול מס יציאה לפי סעיף 100א לפקודה. ניתוק מול ביטוח לאומי הוא הליך נפרד לגמרי.

מה זה ניתוק תושבות מס, ולמה זה לא טופס אחד

תושב ישראל חייב במס, ככלל, על הכנסותיו מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל, ככלל, על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. לכן השאלה ״האם נשארתי תושב ישראל״ אינה פורמלית: היא קובעת מה מדווחים, ומה עשוי להיות חייב במס כאן גם אחרי שכבר גרים בחו״ל.

רשות המסים אינה מנפיקה, בדרך כלל, ״תעודת ניתוק״ מראש לכל מי שקנה כרטיס טיסה. לפי פקודת מס הכנסה, המעמד נקבע לפי העובדות בשנת המס. התפקיד של מי שעובר לחו״ל הוא לבנות מצב עובדתי ברור, לתעד אותו, ולדווח עליו נכון בדוח השנתי, כשיש חובת דיווח.

זו גם הסיבה שהמונח ״ניתוק תושבות״ מבלבל. בשיחה יומיומית הוא נשמע כמו פעולה אחת. בפועל יש לפחות שני צירים נפרדים: תושבות לצורכי מס הכנסה, ותושבות בביטוח הלאומי. כל אחד מהם נבחן בכלים שלו. מדריך זה עוסק במס הכנסה. את ביטוח לאומי פירטנו בנפרד, במדריך ביטוח לאומי במעבר לחו״ל.

מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

הגדרת ״תושב ישראל״ לגבי יחיד מופיעה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. המבחן המרכזי הוא מבחן מרכז החיים: בוחנים את מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בין השיקולים שעולים מהפקודה ומהפרקטיקה המקובלת:

  • המקום שבו נמצא הבית הקבוע;
  • המקום שבו גרה המשפחה הקרובה;
  • מקום העיסוק או ההעסקה הקבועים;
  • מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים;
  • פעילות בארגונים, באיגודים ובמוסדות;
  • ועוד נסיבות שמלמדות איפה באמת מתנהלים החיים.

אין רשימת ניקוד רשמית שמסכמת ״בית בישראל פחות חוזה שכירות בחו״ל״. משפחה יכולה להשאיר דירה בארץ, חשבון בנק וקרובים, ועדיין להעביר את מרכז החיים לחו״ל, או להפך: לשהות רוב ימות השנה מחוץ לישראל ועדיין להיחשב תושבת, אם מרכז החיים נשאר כאן. לכן תיעוד עובדתי חשוב לא פחות מהצהרה.

מהן חזקות הימים, ומה אפשר לסתור?

חדר כמעט ריק עם כיסא אחד ואור שמש דרך וילון, דירה שהתרוקנה כשמרכז החיים זז בתהליך ניתוק תושבות מס בישראל

לצד מבחן מרכז החיים קובעת הפקודה חזקות, שלפיהן רואים את מרכז החיים בשנת המס כנמצא בישראל:

  • אם שהיתם בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס; או
  • אם שהיתם בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך ימי השהייה בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

לפי ההגדרה בפקודה, גם חלק מיום בישראל נספר כיום. מי שמגיע בערב ויוצא בבוקר למחרת עשוי לספור יומיים, גם אם שהה פחות מיממה רצופה. לכן כדאי לשמור תיעוד כניסות ויציאות, ולא להסתמך על תחושת בטן.

החזקות האלה ניתנות לסתירה, גם על ידי היחיד וגם על ידי פקיד השומה. כלומר: מי ששהה 183 ימים או יותר יכול עדיין לטעון שמרכז חייו בחו״ל, אם יש לו עובדות שתומכות בכך; ומי ששהה הרבה פחות עשוי עדיין להיחשב תושב ישראל, אם מרכז חייו נשאר בארץ. אי־התקיימות החזקה אינה ״אישור תושבות חוץ״.

שנת המס בישראל היא שנת לוח, מינואר עד דצמבר. הבחינה נעשית לכל שנה בנפרד. מעבר באמצע השנה אינו מנתק אוטומטית את כל אותה שנה, וגם אינו דוחה את הדיון לשנה הבאה בלי לבדוק את העובדות.

האם יום הטיסה הוא יום הניתוק?

לא בהכרח. יום הטיסה הוא תאריך חשוב ביומן, אבל לצורכי מס המועד שבו חדלים להיות תושבי ישראל נקבע לפי מכלול הנסיבות. חוזר מס הכנסה מס׳ 1/2012, שפורסם ב־29 בינואר 2012, עוסק בדיוק בשאלה הזו: קביעת מועד ניתוק התושבות של תושב ישראל, וגם המועד שבו תושב חוץ הופך לתושב ישראל.

החוזר מונה שיקולים שיש לבחון, ובהם מספר ימי השהייה בישראל ובחו״ל, קיומו של בית קבע בכל אחת מהמדינות, המועד שבו הצטרפו בני המשפחה, אופי המעבר (למשל שליחות של מעסיק ישראלי), תשלומים לביטוח לאומי ולמס בריאות, ואישור תושבות מהמדינה החדשה. אין בחוזר נוסחה שמציבה את יום הטיסה כברירת מחדל לכל מקרה.

לכן משפחות שיוצאות בשלבים, או שמשאירות בן או בת זוג וילדים בארץ לתקופה, צריכות להיזהר במיוחד: התאריך שבו ״הרגשנו שעברנו״ והתאריך שבו הדין רואה ניתוק עשויים להיות שונים. המועד הזה חשוב גם בגלל מס היציאה, כפי שיוסבר בהמשך.

מהו טופס 1348, ומה הוא לא?

באתר רשות המסים נקרא הטופס ״הצהרת תושבות — פירוט למי שמצהירים על עצמם שאינם תושבי ישראל״ (טופס 1348). הוא מופיע כנספח לדוח השנתי ליחיד (טופס 1301), בקבוצת הטפסים שנוגעים לחו״ל ולתושבי חוץ.

הטופס אינו בקשה נפרדת שמגישים ביום היציאה, ואינו מחליף את הדוח השנתי עצמו. הוא המקום שבו מפרטים את העובדות שעליהן נשענת הטענה שאינכם תושבי ישראל, ומצרפים אסמכתאות. בין הנושאים שעולים בטופס, לפי המתכונת הרשמית: ימי שהייה בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה, תושבות מס במדינה אחרת, בית מגורים, בן או בת זוג וילדים, עבודה, קופת חולים, חשבונות בנק ותשלומים לביטוח לאומי.

סעיף 131(א)(5ה) לפקודה מטיל חובת דיווח על מי שמתקיימת בו אחת מחזקות הימים, וטוען בכל זאת שאינו תושב. במקרים האלה מצרפים לדוח את הפירוט התומך בטענה, וזה נעשה בפועל על גבי טופס 1348. החובה הזו אינה הופכת את הטופס לאישור, ואינה פוטרת מדיווח רגיל אם הייתה הכנסה החייבת בדיווח בישראל.

שתי טעויות נפוצות: האחת, לחשוב ש״הגשתי 1348, ולכן ניתקתי״. השנייה, לא להגיש דוח בכלל, מתוך הנחה שמי שגר בחו״ל פטור מדיווח. כל עוד אתם תושבי ישראל, או כל עוד יש הכנסה ישראלית שחייבת בדיווח, ייתכן שחובת הדוח נמשכת. את היקף החובה בודקים לפי הנסיבות, לא לפי תחושה.

מהו מס יציאה לפי סעיף 100א?

היום שבו אתם חדלים להיות תושבי ישראל הוא גם אירוע מס אפשרי. לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, מי שחדל להיות תושב ישראל עשוי להיחשב כמי שמכר את נכסיו ביום שלפני הניתוק. הרעיון הוא למסות את עליית הערך שנצברה בתקופת התושבות בישראל, גם אם הנכס עצמו טרם נמכר בפועל.

הסעיף מאפשר, בתנאים המפורטים בו, לא לשלם את המס במועד הניתוק אלא לדחות את התשלום עד המכירה בפועל. בדחייה כזו מחושב, ככלל, החלק היחסי של הרווח שמתייחס לתקופת ההחזקה עד הניתוק. פרטי החישוב, החריגים וסוגי הנכסים שחל עליהם הכלל הם עניין מקצועי, ולא כדאי להסתמך על כלל אצבע מהאינטרנט, ובטח לא על דוגמה מספרית של אדם אחר.

מס יציאה רלוונטי במיוחד למי שמחזיק מניות בחברה פרטית, אופציות או יחידות RSU, תיק השקעות, או נכסים אחרים שערכם עלה בתקופת התושבות. גם מי שבוחר לדחות את התשלום צריך להבין שיום הניתוק עדיין נרשם כאירוע, ושתיעוד שווי ומועדים באותו יום עשוי להיות חשוב שנים אחר כך, במועד המכירה.

המדריך הזה אינו מחשב חבות מס ואינו קובע אם דחייה מתאימה לכם. זו בדיוק הנקודה שבה ייעוץ פרטני משתלם, לפני שסוגרים תאריך יציאה או מוכרים נכס ״כדי להספיק לפני המעבר״.

מה קורה להכנסות מישראל אחרי הניתוק?

גם אם חדלתם להיות תושבי ישראל, הכנסה שמקורה בישראל עשויה להישאר חייבת במס כאן. דוגמאות נפוצות הן שכר דירה מנכס בישראל, או הכנסה מעסק או ממשלח יד שנותרו בארץ. עצם הניתוק אינו מוחק הכנסות ישראליות, ואינו מבטל בהכרח ניכוי מס במקור או חובת דיווח שקשורה להן.

אם למדינת היעד יש אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, האמנה עשויה לקבוע איזו מדינה ממסה הכנסה מסוימת, וכיצד נמנעים מכפל מס. את קיומה של אמנה ואת נוסחה בודקים ברשימה העדכנית באתר משרד האוצר ורשות המסים, לא לפי שמועה. גם כשיש אמנה, היא אינה מחליפה את שאלת התושבות הישראלית: אדם יכול להיות תושב מס בישראל וגם במדינה אחרת, ואז נכנסים לכללי שובר השוויון שבאמנה, אם היא חלה.

ומה עם ביטוח לאומי?

קביעת התושבות בביטוח הלאומי אינה נגזרת אוטומטית מקביעת רשות המסים, ולהפך. באתר המוסד לביטוח לאומי מובהר שתושב ישראל שיוצא לחו״ל ממשיך להיות רשום כתושב, ככלל, בחמש השנים הראשונות, אלא אם נבחנת התושבות מוקדם יותר, או אם מתבקשת הפסקת תושבות.

משפחה יכולה לטעון, ובצדק מבחינתה, שמרכז חייה עבר לחו״ל לצורכי מס, ועדיין להישאר מבוטחת בביטוח הלאומי ולבריאות הממלכתית כל עוד היא תושבת שם. זו בחירה עם מחיר: המשך תשלום דמי ביטוח מחד, ושמירה על זכויות ועל רצף בריאות מאידך. ההפך גם אפשרי במקרים מסוימים, ולכן מטפלים בשני ההליכים במודע, לא ״באותו טופס״.

פירוט על דיווח יציאה, הצהרת הפסקת תושבות, תשלום דמי ביטוח מחו״ל ותקופת המתנה לביטוח בריאות נמצא במדריך ביטוח לאומי כשעוברים לחו״ל.

האם הכללים עומדים להשתנות?

בשנת 2025 פורסם תזכיר חוק שביקש לשנות את אופן קביעת התושבות, בין השאר סביב חזקות ימי שהייה. נכון למועד עדכון המדריך, בנובמבר 2026, התזכיר אינו מתואר כאן כחוק שעבר. כל עוד הוא לא נחקק, הדין החל הוא הדין הקיים: מבחן מרכז החיים והחזקות הניתנות לסתירה.

אם וכאשר יעבור שינוי חקיקה, נעדכן את העמוד ונתאר את הנוסח שאושר, לפי הפרסום הרשמי. עד אז אין להסתמך על ספים שהופיעו בתזכיר כאילו הם כבר החוק.

אילו מסמכים כדאי לאסוף כבר עכשיו?

שולחן עץ מסודר עם תיקיות סגורות, מחברת ומשקפיים, איסוף מסמכים לקראת ניתוק תושבות מס בישראל

גם בלי לקבוע מראש מה תהיה עמדת רשות המסים, מי שמתכנן מעבר אמיתי של מרכז החיים צריך תיעוד. מסמכים שחוזרים ועולים בהקשר של טופס 1348 ושל מבחן מרכז החיים:

  • תיעוד כניסות ויציאות לישראל לשנת המס ולשנתיים שקדמו לה;
  • חוזה שכירות או רכישה במדינת היעד, וחשבונות שוטפים על הבית שם;
  • רישום ילדים למסגרת חינוך, אם יש ילדים;
  • חוזה העסקה, או ראיות לעסק וללקוחות במדינה החדשה;
  • אישור תושבות מס מהרשות במדינת היעד, אם וכאשר הוא קיים;
  • התייחסות לבית בישראל: האם הושכר, נמכר, או נותר לשימוש המשפחה;
  • מצב החשבונות, קופות החולים והתשלומים לביטוח לאומי;
  • ומסמכים על נכסים שעלולים להיות רלוונטיים למס יציאה, כולל מועדי רכישה.

את התיעוד אוספים בזמן אמת. לנסות לשחזר שנת מס שלמה אחרי שלוש שנים, בלי חוזים ובלי יומן שהייה, זה קשה ויקר יותר.

שאלות נפוצות

מה זה ניתוק תושבות מס בישראל?

זה המועד שממנו אתם חדלים להיות תושבי ישראל לצורכי מס הכנסה. מאותו מועד ישראל ממסה אתכם, ככלל, רק על הכנסות שמקורן בישראל. המעמד נקבע לפי העובדות, בעיקר לפי מבחן מרכז החיים, ולא לפי הודעה או לפי יום הטיסה בלבד.

האם מספיק להגיש טופס 1348 כדי לנתק תושבות?

לא. טופס 1348 הוא הצהרת תושבות המצורפת לדוח השנתי, ובה מפרטים את העובדות והאסמכתאות לטענה שאינכם תושבי ישראל. עצם הגשת הטופס אינה אישור ניתוק מרשות המסים.

מהן חזקות הימים בפקודת מס הכנסה?

חזקה שמרכז החיים הוא בישראל אם שהיתם בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, או אם שהיתם 30 ימים או יותר בשנת המס וסך הימים בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר. לפי הפקודה גם חלק מיום נספר כיום. החזקות ניתנות לסתירה, על ידי היחיד ועל ידי פקיד השומה.

האם יום הטיסה הוא יום ניתוק התושבות?

לא בהכרח. חוזר מס הכנסה 1/2012 עוסק בקביעת מועד הניתוק, ומציין שיקולים כמו ימי שהייה, בית קבע, הצטרפות בני משפחה ותושבות במדינה האחרת. המועד נקבע לפי מכלול הנסיבות.

מהו מס יציאה?

לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, מי שחדל להיות תושב ישראל עשוי להיחשב כמי שמכר את נכסיו ביום שלפני הניתוק. אפשר לשלם את המס באותו מועד, או במקרים המתאימים לדחות את התשלום עד המכירה בפועל, לפי כללי החישוב שבסעיף. החישוב עצמו דורש ייעוץ פרטני.

האם ניתוק מול רשות המסים מנתק גם את ביטוח לאומי?

לא. אלו שני הליכים נפרדים, עם מבחנים וטפסים שונים. אפשר להיחשב תושב חוץ במס הכנסה ועדיין תושב בביטוח הלאומי, או להפך, לפי הנסיבות.

האם מי שגר בחו״ל פטור מדיווח בישראל?

לא בהכרח. כל עוד אתם תושבי ישראל חלה, ככלל, חובת דיווח על הכנסות מכל העולם, בכפוף לדין. גם אחרי ניתוק עשויה להישאר חובת דיווח על הכנסות שמקורן בישראל. את היקף החובה בודקים לפי המקרה.

מקורות

  • פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 1 (הגדרת תושב ישראל), סעיף 100א (מס יציאה) וסעיף 131(א)(5ה) (חובת דיווח למי שסותר חזקת ימים). נוסח הפקודה זמין במאגרי חקיקה, למשל נבו.
  • רשות המסים, שירות הגשת דוח שנתי ליחידים, ובתוכו טופס 1348: דיווח ותשלום — דוח מס שנתי ליחידים.
  • חוזר מס הכנסה מס׳ 1/2012 מיום 29 בינואר 2012, בנושא קביעת מועד ניתוק תושבות של תושב ישראל ומועד שבו הפך תושב חוץ לתושב ישראל.
  • המוסד לביטוח לאומי, מי נחשב לתושב ישראל, והגשת בקשה להפסקת תושבות.

על הכותבים

צוות מעבר נכון

המדריכים באתר נכתבים בעברית פשוטה ונבדקים מול מקורות רשמיים: רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי ורשויות ההגירה במדינות היעד. כשכלל משתנה, אנחנו מעדכנים את המדריך ואת תאריך העדכון שבראש העמוד.

המידע במדריך הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או פיננסי. לפני כל צעד כדאי לבדוק את הנסיבות האישיות מול בעל מקצוע מוסמך. לפרטים: תקנון ותנאי שימוש.

ליווי אישי

רוצים ליווי אישי במעבר?

מדריך טוב עושה סדר, אבל לפעמים צריך מישהו שמכיר את המקרה שלכם. השאירו פרטים, ונחבר אתכם לבעל מקצוע מתאים: ייעוץ מס ותושבות, ביטוח לאומי, ויזה והגירה, הובלה או בנקאות.

  1. ממלאים טופס קצר עם היעד, מועד המעבר ומה חשוב לכם.
  2. מאשרים במפורש שנעביר את הפנייה לבעל מקצוע מתאים.
  3. בעל המקצוע חוזר אליכם ישירות, ואתם מחליטים אם להמשיך.

השאירו פרטים

נשמח לעזור לכם למצוא את הכתובת הנכונה.

ליד — ליווי אישי במעבר

הפרטים לא מועברים בלי אישור שלכם. לפרטים: מדיניות פרטיות.

הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק

מקום לשאול, לשתף ולהתעדכן במדריכים חדשים, יחד עם ישראלים אחרים שנמצאים באותו שלב.