במשפט אחד
ישראלים בלי דרכון אירופי עוברים להולנד בעיקר דרך משרה אצל מעסיק הולנדי שמוכר כספונסר. המסלול הנפוץ הוא היתר ״מהגר בעל כישורים גבוהים״ (kennismigrant), שב־2026 דורש שכר ברוטו של 5,942 אירו בחודש לבני 30 ומעלה ו־4,357 אירו למי שמתחת לגיל 30 (IND, רשות ההגירה ההולנדית). מסלול ה־DAFT לעצמאים פתוח רק לאזרחי ארה״ב ויפן, ולכן לא רלוונטי לישראלים בלי אחת מהאזרחויות האלה. עובדים שגויסו מחו״ל עשויים לקבל את הטבת המס המכונה ״30% ruling״, בכפוף לרף שכר של 48,013 אירו בשנה ב־2026 (ממשלת הולנד). המעבר עצמו אינו מנתק את תושבות המס בישראל או את התושבות בביטוח הלאומי.
למי מתאים מעבר להולנד?
הולנד מתאימה בעיקר למי שעובד בתחום מבוקש, כמו הייטק, הנדסה, מחקר או פיננסים, ויכול לקבל הצעת עבודה ממעסיק הולנדי. השפה בעבודה היא לרוב אנגלית, ורוב התושבים מדברים אנגלית טובה, כך שאפשר להסתדר בהתחלה גם בלי הולנדית. מערכת הרישום הממשלתית מסודרת ומקוונת, והתחבורה הציבורית והאופניים מאפשרים לחיות בלי רכב.
מנגד, שוק הדירות בערים הגדולות לחוץ מאוד, מזג האוויר אפור וגשום רוב השנה, והמסים על הכנסה גבוהה אינם נמוכים. מי שאין לו מעסיק ואינו אזרח אמריקאי או יפני יגלה שמסלול העצמאים ההולנדי תובעני. לכן כדאי להתחיל משלוש שאלות: יש לכם הצעת עבודה ממעסיק מוכר? אתם עומדים ברף השכר לפי הגיל שלכם? ומה קורה עם המס והביטוח הלאומי בישראל?
אילו מסלולי שהייה רלוונטיים לישראלים?
אין להולנד ויזת נווד דיגיטלי, ואין גולדן ויזה בנדל״ן. אלה המסלולים שחוזרים אצל ישראלים בלי דרכון אירופי:
- מהגר בעל כישורים גבוהים (kennismigrant): משרה אצל מעסיק שמוכר על ידי IND כספונסר, עם שכר מעל הרף;
- הכרטיס הכחול של האיחוד האירופי (EU Blue Card): משרה של שנה לפחות, תואר אקדמי ושכר מעל רף נפרד;
- היתר לעצמאים: עסק או פעילות עצמאית שיש בהם ״אינטרס מהותי״ לכלכלה ההולנדית, לפי שיטת ניקוד;
- שנת התמצאות (zoekjaar) לבוגרים טריים של לימודים שעומדים בתנאי IND, ואיחוד משפחות לבני זוג של בעלי היתר.
למי שיש דרכון של מדינה באיחוד האירופי, כמו פורטוגל, גרמניה או אוסטריה, אין צורך בהיתר עבודה בכלל, ומספיק להירשם בעירייה. ישראלים שבודקים זכאות לאזרחות כזו יכולים לקרוא את המדריך למעבר לחו״ל בלי דרכון זר.
מהגר בעל כישורים גבוהים: רפי השכר ל־2026

במסלול הזה העובד אינו מגיש את הבקשה בעצמו. לפי דף ההיתר באתר IND, רק מעסיק שמוכר כספונסר (erkend referent) יכול להגיש אותה. לפני שמתחילים בתהליך כדאי לבדוק שהמעסיק מופיע במרשם הספונסרים הציבורי של IND. הרפים נקבעים לפי השכר החודשי ברוטו, בלי דמי חופשה:
| קבוצה | שכר ברוטו חודשי מינימלי ב־2026 |
|---|---|
| בני 30 ומעלה | 5,942 אירו |
| מתחת לגיל 30 | 4,357 אירו |
| רף מופחת: אחרי שנת התמצאות או בתוך 3 שנים מסיום לימודים מוכרים | 3,122 אירו |
| הכרטיס הכחול של האיחוד האירופי | 5,942 אירו |
| הכרטיס הכחול ברף מופחת (למשל בוגרים טריים) | 4,754 אירו |
המקור לכל הסכומים הוא טבלת רפי ההכנסה של IND. הרפים מתעדכנים בכל שנה, ולכן הצעת עבודה שנחתמת בסוף שנה צריכה לעמוד גם ברף של השנה הבאה, אם ההיתר יוגש אחרי 1 בינואר. בני זוג וילדים יכולים לבקש היתר שהייה כבני משפחה. את התנאים שלהם, כולל זכות העבודה של בן או בת הזוג, כדאי לברר מול IND או מחלקת משאבי האנוש של המעסיק.
ההבדל המעשי בין kennismigrant לכרטיס הכחול: הכרטיס הכחול דורש תואר אקדמי וחוזה עבודה לשנה לפחות, וגם מקל על מעבר עתידי למדינה אחרת באיחוד. ב־kennismigrant אין דרישת תואר, אבל המעסיק חייב להיות ספונסר מוכר. ברוב המקרים המעסיק יחליט באיזה מסלול להגיש, לפי השכר, ההשכלה ומשך החוזה. שווה לשאול אותו על כך כבר בשלב המשא ומתן, יחד עם השאלה אם הוא מממן את עלויות המעבר.
DAFT ומסלול העצמאים: מה פתוח לישראלים?
הרבה מדריכים באנגלית ממליצים על DAFT, האמנה ההולנדית־אמריקאית שמקלה מאוד על פתיחת עסק. לפי אתר IND, ההקלה הזו חלה רק על אזרחי ארה״ב, ובהסדר דומה גם על אזרחי יפן. ישראלי שאין לו אחת מהאזרחויות האלה אינו יכול להשתמש בה.
לישראלים נשאר מסלול העצמאים הרגיל. באותו דף של IND מוסבר שהסוכנות ההולנדית לעסקים, RVO, בודקת אם לפעילות יש ״אינטרס מהותי״ לכלכלה ההולנדית לפי שיטת ניקוד בשלושה תחומים:
- ניסיון אישי: השכלה, ניסיון בניהול עסק, ניסיון מקצועי והכנסות קודמות;
- תוכנית עסקית: ניתוח שוק, מבנה ארגוני ותחזית פיננסית;
- ערך מוסף להולנד: חדשנות, השקעה ויצירת מקומות עבודה.
צריך לצבור לפחות 30 נקודות בכל אחד משלושת התחומים, או 45 נקודות בניסיון אישי ו־45 בתוכנית העסקית. בפועל זה מסלול שמתאים ליזמים עם תוכנית עסקית מפורטת ולקוחות בהולנד, ולא לפרילנסר שעובד מרחוק ללקוחות בישראל. עורך דין הגירה הולנדי יכול לבדוק את הסיכויים לפני שמשקיעים בהכנת התיק.
הטבת ה־30% (expatregeling) לפי הכללים של 2026
עובד שגויס מחו״ל לעבודה בהולנד יכול לקבל מהמעסיק החזר הוצאות פטור ממס של עד 30% מהשכר. לפי אתר ממשלת הולנד, אלה הכללים העיקריים:
- השכר השנתי צריך להיות מעל 48,013 אירו ב־2026. לעובדים צעירים עם תואר שני חל רף נמוך יותר;
- ההטבה ניתנת עד 5 שנים, ומחושבת על שכר של עד 262,000 אירו בשנה;
- המעסיק מגיש את הבקשה לרשות המסים, ולא העובד;
- ב־2025 וב־2026 ההטבה היא עד 30%. מ־2027 היא יורדת ל־27%, וגם רף השכר עולה.
מי שהתחיל ליהנות מההטבה עד סוף 2023 שומר על 30% ועל רף השכר הנוכחי גם אחרי 2027. מי שהתחיל ב־2024 יעבור ל־27% מ־2027, אבל עם רף השכר הנוכחי. מי שמתחיל מ־2025 והלאה יעבור ב־2027 ל־27% ולרף השכר החדש. התנאים המלאים, כולל דרישות לגבי מגורים קודמים מחוץ להולנד ומומחיות שקשה למצוא בשוק המקומי, מפורטים באתר רשות המסים ההולנדית. כדאי לבקש מהמעסיק התחייבות בכתב שיגיש את הבקשה, כי בלי בקשה אין הטבה.
נקודה אחרונה: ההטבה אינה מבטלת את חובת הדיווח בהולנד. מי שנעשה תושב מס הולנדי מגיש דוח שנתי, ושם נבדקים גם חיסכון והשקעות. מי שמשאיר נכסים בישראל, כמו דירה להשכרה או תיק השקעות, צריך לבדוק מראש עם רואה חשבון הולנדי איך הם ידווחו וימוסו.
שלבי המעבר להולנד: היתר, רישום, BSN ודיור

- מקבלים הצעת עבודה בכתב, ובודקים שהמעסיק ספונסר מוכר ושהשכר עובר את הרף לפי הגיל;
- המעסיק מגיש ל־IND בקשה להיתר שהייה. ישראל אינה ברשימת המדינות הפטורות מאשרת שהייה זמנית (MVV), לפי IND, ולכן ישראלים צריכים בדרך כלל לאסוף מדבקת MVV בשגרירות הולנד לפני הנסיעה. המעסיק מגיש את שתי הבקשות יחד;
- מכינים מסמכים: דרכון, תעודות לידה ונישואין לבני המשפחה, עם אפוסטיל ותרגום לפי הדרישה;
- מגיעים להולנד, אוספים את כרטיס ההיתר ונרשמים בעירייה;
- מקבלים מספר BSN, פותחים חשבון בנק ועושים ביטוח בריאות הולנדי;
- מבקשים מהמעסיק להגיש את בקשת הטבת ה־30%, אם אתם זכאים לה.
רישום ו־BSN. לפי ממשלת הולנד, מי שמתכוון לגור בהולנד יותר מ־4 חודשים חייב להירשם במרשם האוכלוסין העירוני (BRP) בתוך 5 ימים מההגעה. ברישום מקבלים BSN, מספר הזהות האזרחי, שנדרש לעבודה, לבנק, לביטוח הבריאות ולרשות המסים. הרישום ללא תשלום, אבל כדי להירשם צריך מעמד חוקי, ולכן ייתכן שתצטרכו את ההיתר לפני כן. צריך גם כתובת קבועה, ולכן בעיית הדיור היא הנקודה הקריטית.
ביטוח בריאות. לפי ממשלת הולנד, מי שגר או עובד בהולנד חייב לעשות ביטוח בריאות בסיסי הולנדי בתוך 4 חודשים מההגעה. עדיף לעשות אותו מיד אחרי הרישום, כך שיחול מיום ההגעה. ביטוח הנסיעות הישראלי אינו תחליף לביטוח ההולנדי החובה.
דיור. אין במדריך מחירי שכירות, כי הם משתנים מהר ובין ערים ושכונות. מה שכן כדאי לדעת: באמסטרדם, באוטרכט ובהאג יש מחסור חמור בדירות, ומעסיקים רבים נעזרים בחברות רילוקיישן כדי למצוא דירה זמנית. בדקו שבחוזה השכירות מותר להירשם בכתובת, כי בלי רישום אין BSN. היזהרו מדירות שמבקשים עליהן תשלום לפני צפייה.
יוקר מחיה בהולנד: מה לבדוק לפני שמסכמים שכר
אין במדריך מחירי שכירות או סל מחיה, כי הם משתנים מהר ובין ערים. מה שכן אפשר לומר: רף השכר של IND הוא מינימום להיתר, לא הערכה של מה שמספיק למשפחה. בהשוואה בין הצעת עבודה בהולנד לשכר בישראל כדאי לחשב את השכר נטו, אחרי מס ההכנסה ההולנדי ואחרי הטבת ה־30% אם היא חלה, ולהוריד ממנו שכירות, ביטוח בריאות חובה, חשמל וחימום, ומעון או בית ספר.
שלוש נקודות שישראלים מגלים מאוחר מדי. הראשונה: ביטוח הבריאות ההולנדי כולל השתתפות עצמית שנתית, שכדאי להכיר מראש. השנייה: בתי ספר בינלאומיים בערים הגדולות מבוקשים, ולפעמים יש רשימות המתנה. השלישית: חלק מהדירות מושכרות ריקות לגמרי, לפעמים בלי ריצוף או מנורות, ולכן כדאי לבדוק מה כלול לפני שחותמים. מעסיקים רבים נותנים מענק רילוקיישן, וזה סעיף שכדאי להעלות במשא ומתן.
מה לבדוק מול ישראל לפני המעבר?
מס הכנסה. בין ישראל להולנד יש אמנה למניעת כפל מס, שקובעת איזו מדינה ממסה כל סוג הכנסה ואיך מקבלים זיכוי על מס ששולם במדינה השנייה. האמנה אינה מכריעה לבדה אם אתם עדיין תושבי ישראל. התושבות נבחנת לפי מרכז החיים וחזקות הימים, וביום הניתוק עשוי לחול מס יציאה על נכסים מסוימים. פירוט במדריך ניתוק תושבות המס בישראל.
ביטוח לאומי. הולנד מופיעה ברשימת אמנות הביטוח הסוציאלי של ביטוח לאומי, באמנה שבתוקף מ־1963. אמנה כזו מתאמת בין מערכות הביטוח של שתי המדינות, למשל איזו מדינה גובה דמי ביטוח ממי שעובד אצלה, ואיך נספרות תקופות ביטוח לקצבאות. היא אינה פוטרת אוטומטית מחובת דיווח והודעה לביטוח הלאומי. פירוט במדריך ביטוח לאומי במעבר לחו״ל.
פנסיה וקרנות. לפני העזיבה כדאי לבדוק עם סוכן פנסיוני מה קורה עם קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות בישראל, ואיך משיכה עתידית תמוסה כשאתם תושבי הולנד. להשוואה עם יעדים אחרים, ראו גם את המדריך לפורטוגל ואת המדריך לקפריסין.
שאלות נפוצות
כמה שכר צריך להיתר מהגר בעל כישורים גבוהים בהולנד ב־2026?
לפי IND, 5,942 אירו ברוטו בחודש לבני 30 ומעלה, ו־4,357 אירו למי שמתחת לגיל 30, בלי דמי חופשה. בוגרים טריים של לימודים מוכרים או אחרי שנת התמצאות נדרשים ל־3,122 אירו. הרפים מתעדכנים בכל 1 בינואר.
האם ישראלים יכולים להשתמש ב־DAFT?
לא, אלא אם יש להם גם אזרחות אמריקאית או יפנית. לפי אתר IND, ההקלה של DAFT חלה רק על אזרחי ארה״ב, ובהסדר דומה על אזרחי יפן. ישראלים יכולים לבקש את היתר העצמאים הרגיל, שעובר בדיקת ניקוד של RVO.
אפשר לעבור להולנד בלי מעסיק?
אפשר דרך היתר העצמאים, אבל צריך לצבור מספיק נקודות בניסיון האישי, בתוכנית העסקית ובערך המוסף לכלכלה ההולנדית. זה מסלול מתאים ליזמים עם תוכנית ממשית. אין בהולנד ויזת נווד דיגיטלי שמאפשרת לעבוד מרחוק ללקוחות בחו״ל.
מה זה הטבת ה־30% ומי זכאי לה?
זו אפשרות שהמעסיק ישלם לעובד שגויס מחו״ל עד 30% מהשכר כהחזר הוצאות פטור ממס, עד 5 שנים. ב־2026 השכר צריך לעבור 48,013 אירו בשנה, וההטבה מחושבת על עד 262,000 אירו. מ־2027 התקרה יורדת ל־27% למי שהתחיל אחרי 2023.
תוך כמה זמן צריך להירשם בעירייה בהולנד?
מי שמתכוון לגור בהולנד יותר מ־4 חודשים צריך להירשם בתוך 5 ימים מההגעה. ברישום מקבלים מספר BSN. צריך כתובת שמותר להירשם בה ומעמד חוקי, ולכן כדאי לסגור דירה והיתר לפני שמגיעים.
ישראלים צריכים ויזה כדי לעבור להולנד?
לשהייה של עד 90 יום ישראלים נכנסים לאזור שנגן בלי ויזה. למעבר לעבודה ישראל אינה ברשימת המדינות הפטורות מ־MVV של IND, ולכן בדרך כלל המעסיק מגיש בקשה משולבת לאשרת כניסה ולהיתר שהייה, ואת מדבקת ה־MVV אוספים בשגרירות לפני הנסיעה.
האם יש אמנת מס ואמנת ביטוח לאומי בין ישראל להולנד?
כן, יש שתיהן. האמנה למניעת כפל מס מופיעה במאגר הרשמי של משרד האוצר, ואמנת הביטוח הסוציאלי מופיעה ברשימת האמנות של ביטוח לאומי, בתוקף מ־1963. האמנות אינן מנתקות מאליהן את התושבות בישראל.
מקורות
- IND, רשות ההגירה ההולנדית, רפי הכנסה וסכומים נדרשים, היתר מהגר בעל כישורים גבוהים, היתר לעצמאים, כולל DAFT ופטורים מ־MVV.
- ממשלת הולנד, הטבת מס לעובדים זרים (expatregeling).
- ממשלת הולנד, רישום במרשם האוכלוסין העירוני וחובת ביטוח בריאות למי שמגיע להולנד.
- משרד האוצר, אמנה בין ישראל להולנד למניעת מסי כפל, ומאגר הסכמים בינלאומיים.
- המוסד לביטוח לאומי, האמנות הקיימות וענפי הביטוח הכלולים בהן.
המידע במדריך הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי, מיסויי או פיננסי. לפני כל צעד כדאי לבדוק את הנסיבות האישיות מול בעל מקצוע מוסמך. לפרטים: תקנון ותנאי שימוש.




